תוכן

כל אדם שיש לו חן בידוע שהוא יר"ש, שנ' וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו (סוכה מט).
וי"ל הלא אנו רואים שיש הרבה צדיקים שאנשים שונאים אותם. וכן להיפך, שיש הרבה חופשיים שיש להם חן.
אפשר לפרש זה ע"ד המוסר, היינו חז"ל מלמדים להאדם מדידה, שתהי' לו מציאות לידע אם יש לו יר"ש או לא, כמ"ש לידע איניש בנפשי' אי צדיק גמור הוא אם לאו (ברכות ס"א ע"ב). אז נתנו לו סימן, אם יש לו חן בעיני השי"ת אז בטוח שגם השי"ת נושא חן בעיניו. כמ"ש אאמו"ר זצ"ל מה שאמר משה רע"ה, אם מצאתי חן בעיניך וכו'. אז שאל איך ידע משה שמצא חן בעיני ה'. והשיב, היות שמשה ראה שהשי"ת נושא חן בעיני משה, אז בטח שגם משה מצא חן בעיני ה'. כי יש כלל תמיד מהבעש"ט זצ"ל, ה' צלך, היינו באיזה אופן שהאדם הולך עם ה' כמ"כ ה' הולך עם האדם. וז"פ וחסד ה' על יראיו.