תוכן

באמת אין הפרט מוסיף שום חידוש במציאות על הכלל, כי זה מפלאות תמים דעות שהכל מה שהיה ומה שיהיה הכל מוכן מראש, ודבר זה מתלוה בכל בחינת ההנהגה שבעולם הזה ובעולם הבא, וזה סוד 'אין חדש תחת השמש' (קהלת א, ט), והבן.

ואל תתמה לחפש האיך מדומה ענין הטוב ומתן שכר ותענוג שלעתיד, כי מה יוסיף אלו התפשטות הפרטים בכל מיני צירופים והרכבות אלו? אלא להבין היטב זאת, הוא בסוד 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו' (אבות ב, ה) בסוד 'ברח לך אל מקומך' (במדבר כד, יא), דהיינו מקומך ממש, בסוד מלכות[1], בסוד 'מבשרי אחזה'[2], כי בך ממש נדרש גם כן אפילו בעולם הזה כלל ופרט. דרך משל, הבן הנולד בעשירות נמצא בכלל טוב, ועכ"ז אינו מרגיש ומקבל תענוג מטובו כלל, וכשמסתכל לאחוריו ורואה עניים מדוכאים, אז מתגלה אליו פרט העשירות לתענוג. ואין צריך לומר בעת שמתגלה בו עצמו עניני עוני ושובו אל העשירות, בסוד 'מלך והדיוט ומלך'[3], כמה תענוג מרגיש אז מעשירותו. ואע"ג שהפרטים לא הוסיפו לו עשירות, מכל מקום עשירות הא' זה מקור שאין שיעור וסוף להרגשת תענוג שנמצא על ידו, אלא צריך להתפשטות הפרטים המיוחדים שמגלה אותו, והבן מאד.

וזה סוד 'כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט'[4] (בכורות ו, א), ומכל מקום הוא אור חדש, דהיינו דוקא בבחינת הרגשה, אבל במציאות עצמית אין שום חידוש, אלא לקיחת הצלעות מהכלל עושים התפשטות גדול לכלים המרגישים תענוגים נפלאים עד אין קץ ואין שיעור. וזה סוד נפלא מאד שמתגלה על ידי עיון ועמקות, ובסוד 'דבר שיצא מהכלל לא ללמד' וכו'[5], כי באמת חסרון הפרט מחליש כל הכלל, ולכן בהחזרתו נעשה בנין גדול.

וזה סוד 'ונראהו עין בעין'[6], וכתיב 'עין לא ראתה אלקים זולתך' (ישעיה סד, ג), והבן.