כט) ענין חו״ג דדעת המתחלקים בין ז״א לנו׳ חסדים לז״א וגבורות לנוק', ומ״ד ומ״ן, הוא כי הנה נוק׳ אינה אלא חלק עשירי לגבי הז״א שהוא ט"ס וזהו בבחי׳ משפיע ומקבל והוא ענין השמים שהם גבוהים והארץ תחתונה, והוא מה שגבוה מאד המשפיע מן המקבל, אך עכ״ז בבחי׳ ההנהגה הרי נעשים שוים, כי כל הנהגת הימין ניתנת לז״א וכל הנהגת השמאל לנוק׳ ובבחי׳ זאת הם שקולים זה כזה, ואמנם עיקר הנהגת הפרצוף הוא בדעת שבו כמ״ש, ע״כ הדעת הוא שמתחלק בין ז״א לנוק׳ כי ההנהגה מתחלקת ביניהם והם שותפים, והנה הדבר הזה הוא השיתוף ששם הב״ה בינו ובין התחתונים כי במה שהוא עצם ההנהגה שהיא השלמת הבריאה חילק הב״ה את הדבר בינו ובין התחתונים בשוה שהם שותפים אליו ממש הוא עומד ומתקן עניני ההשפעה המתיחסים לימין דכתיב וימיני טפחה שמים, והם מתקנים עניני הקבלה המתיחסים לשמאל דכתיב אף ידי יסדה ארץ, ובמדרש אמרו על פ׳ יונתי תמתי תאומתי לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני כי הם ממש שותפים בשוה, ואע״פ שיש מרחק כ״כ גדול בינו ית׳ ובינינו נתן לנו ההשואה הזאת הוא הענין שנו' היא רק ספירה עשירית (ואע״פ) [ואעפ״כ] עושה הקבלה לכל ז״א, ואמנם מציאות השותפות שבין הב״ה וישראל הוא זה, כי הנה המציא האדון ב״ה את החשך המוטבע בתחתונים שבו תלוי מציאות הרע והחזרתו לטובה, ואמנם לתחתונים מגיע רבות התיקון [נ״א: בתיקון] במציאות החשוך הזה וכפי מה שהם מתקנים בו כך ישפיע האדון ב״ה השפעות חדשות לפי ערך ההכנה, וזה כלל חו״ג דדעת והם הם ענין מ״ה וב״ן והם הם מ״ד ומ״ן. כי הנה המ״ן הם ההארות חדשות מבחי׳ ב״ן והם הבירורים דמ״ק כלם ענינים של ב״ן שנתקנים והם בחי׳ חדשות שמתתקנים בבחי׳ הב״ן שהוא כלל החשך הזה המוטבע במציאות התחתונים שצריך לבררו מהמצאת הרע ולשום אותו להחזרת הרע לטוב וכמש״ל בענין הבירור, וכפי הבירורים העולים מב״ן יורדות השפעות חדשות של קדושה והארה שהם המ״ד דמ״ה, והנה אחר חטא אדה״ר וכן בכל שאר החטאים הגדולים ירדו ניצוצות בקליפות וזה מלבד מה שהיה עדיין שארית מן השבירה, ועכשיו צריך לברר אלה ואח"כ יהיו מ״ן חדשים ממש והמ״ד חדשים ממש, ופי׳ זה הוא כי הנה המלכות היא שרש התחתונים והיא היא הממשלה של הקדושה ומלכות כמשמעה, אך לס״א אין ממשלה מצד עצמה כלל ועיקר כי אין ממשלה אלא לבורא ית״ש שהוא ברא והוא מושל על מה שברא אך הס״א מה היא למשול, אמנם במה שרוצה המשפט העליון להניח לה ממשלה הוא שיש לה ממשלה ואין הממשלה באה לה אלא שכביכול הב״ה מניח לה מממשלתו והוא ענין מפני גוה מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לא״ה ונמצא שמן המלכות עצמה כביכול מתלבשים חלקים בקליפות שהם הרע והוא מה שמן הממשלה העליונה ניתן חלק מה אל הס״א אך חלק מה לבד ניתן באותם הענינים שרצתה הגזירה העליונה לא יותר ע״כ אינם אלא ניצוצות ממנה, ומן השבירה כבר נזמן ענין זה שניתן חלק ממשלה אל הס״א והרע מתקיים לנהוג בעולם עד שלא נברר לגמרי ענין המ״ק שהוא ענין הוצאת הרע כמש״ל אך נוסף לס״א ממשלה על ממשלה בחלקים שנוספו מפני חטאי בני האדם והם המ״ן שלה שנפלו בקליפות, ואמנם, כל עניני המלכות נחקקים בנשמות ע״כ הם היורדות בקליפות עם חלקי המלכות ממש, וכלל כל זה הוא כלל מ״ש שניתנה ממשלה קצת אל הס״א ואינה אלא שחלקה הגזירה העליונה מממשלתו קצת אליה כענין שחלק מכבודו לב״ו, וכפי מה שנחלק אליה מן הממשלה והשליטה כך חסרים תיקונים והכנות טובות מן הבריאה כלה וכפי מה שיוצא ממנה כחה זה כך נוספים תיקונים והכנות בבריאה והב״ה מרבה לה השפעת קדושתו, וזהו כלל הבירור של המ״ק והניצוצות שלעומתם יורדים המ״ד, כי עתה צריך עדיין לתקן את המקולקל ולהחזיר האבדות, אח״כ הם מ״ן חדשים כי הם הכנות יתירות ותוספת עילוים בכללות הטבע של התחתונים המושרש בב״ן והוא מה שמעלה הנו׳, ויורדים לעומתם המ״ד שהם ההשפעות החדשות לעומת ההכנות המתחדשות.