ז) ענין אור הא״ס ב״ה שנכנס באצילות ומתחלק לב׳ לפנימי ומקיף, הענין הוא כי הנה הפעולות של הט״ו [אצ״ל: הש״ו] הם המושרשות בכלים שהם מדות של הנהגה הזאת אך לפי הנהגת היחוד תוכיות כל פעולה שממנו ית׳ אינו אלא טוב, ולע״ל כשיגלה כבוד ה׳ שנא׳ בו אודך ה׳ כי אנפת בי, אז יודע איך הכל לטובה, אמנם אפי׳ כשיגלה זה לא יגלה כל עומק הענין שבפעולותיו ית׳ כי הם מרחיבות והולכות מאד, והנה מה שיודע מיד בהגלות האמת שאין ידיעה פחות ממנו, הוא מושרש בא״פ המוגבל תוך הכלי, אך מה שיש עוד חכמה רבה בפעולה ההיא עצמה שמתרחבת והולכת מרחב גדול מושרש באור המקיף המתרחב חוץ לכלי, וזה ענין הפנימי ומקיף של אור א״ס ב״ה המבואר בדרושי א״פ וא״מ אך יש מיני מקיפים אחרים שהם מקיפי המוחין ואינם זה הענין כלל, אע״פ שגם זה הא״פ וא״מ נכלל בה׳ מדרגות שהם נר״ן ח״י, אבל אינם נר״ן ח״י דמוחין.