ו**) הקו שיורד אור מא״ס ב״ה בחלל שהוא כעין צנור דק שהאור יורד בו מהמאציל לנאצל ובו מתדבקים המאציל והנאצל, הוא כי כל הפעולות הוא ית״ש פועלם לפי שלימותו ואין אנו יודעים הדרך איך הוא עושה את הפעולה ההיא אבל הוא גזר השיעור שבו יגיעו הפעולות אצלנו והוא עושה אותם בדרך הבלתי מושג ומגיעות לנו באותם הגבולים ששם לזה, ונמצא שהוא ית״ש ברוממות שלימותו עושה הכל, אך הגזירה שגזר להיות פעולתו מגעת רק בדרך שמגעת הוא השביל הקטן שבו האור נעשה קו א׳ לבד כי שם הוא המקום שפעולתו לוקחת הגבול שלוקחת להגיע אל הנמצאים, ובקחתה הגבול הזה אז חוזרת להיות הנהגת היחוד שזכרנו המנהגת היא עצמה את החוקים של הרשימו עצמו וכמ״ש שאלמלא היו הפעולות מגיעות אלינו כמו שהוא פועלם היו הענינים בדרך אחר שא״א לנו לציירו אבל בהגיע לנו פעולותיו עצמם הם כמות שהם, רק בגבול הזה שהכין לנו ע״כ לא יולד בנו מהם אלא מה שמגיע לנו בעניני הרשימו והקו כמ״ש ואמנם התדבקות המאציל בנאצל הוא מה שאפי׳ הענינים שבספירות הנאצלות מיוחסים הם אל א״ס ב״ה הפועל בשלימותו שלפי עצמו, אך בבא זה בהשביל הקטן שאמרנו הנה יהיה הנמשך מרוממותו ית׳ אל הספירות הנהגת היחוד כמ״ש.