תוכן
כי תשא את ראש
כשהאדם רוצה שיהיה לו בחינת 'ראש' בקדושה. היינו, שלא יהיה בחי' זנב, שזנב נקרא שנמשך אחר הראש ואין לו שום ביקורת על עצמו לשם מה הוא עושה את כל המעשים, ונמשך אחר הזרם של כלל העובדים, שכל אחד בונה את עבודתו על חשבון השני, שהוא חושב, בטח הכלל יודעים מה שהם עושים, לכן הוא לא רוצה להיות יוצא מהכלל - זה נקרא זנב. ומשום זה, כשעושים סימנים בליל ראש השנה, אומרים:
"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".
וזה יכולים לפרש: כי תשא את ראש בני ישראל - שהאדם צריך להרים את הראש. לפקודיהם - כלומר בזמן שהם רוצים את התרי"ג מצוות שיהיו בבחי' פקודין. כמ"ש בזוה"ק, שיש תרי"ג עיטין, ויש תרי"ג פיקודין.
ונתנו איש כופר נפשו לה' - ויל"ה, וכי יש משהו לאדם שיתן לבורא והנתינה הזו תהיה עבור כופר נפשו, שאם לא יתן ח"ו יהיה נגף בפקוד אותם? אלא, 'נפשו' היינו שנותן נפשו לטובת ה'. שזה יהיה כופר לצאת מגלות.
העשיר לא ירבה - היינו קו ימין, שלא ירבה להשאר בקו ימין לתמידיות.
והדל לא ימעיט - את עבודתו בקו שמאל. אלא שצריך להיות מאוזן, ששני הקוים צריכים להיות באותו משקל.
