תוכן

כי תצא תשל"ט

א)כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה וגו'. והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה וגו'. ופירש"י: במלחמת הרשות הכתוב מדבר.
ויש לפרש זה על דרך הרמז. ידוע שיש ב' מיני עבודות: עבודת הכלל, ועבודת הפרט. שבשתיהם יש מלחמת היצר. עבודת הכלל נקראת: מלחמת מצוה, או חובה. היינו, שצריך ללחום בכדי לקיים המצוות ושלא לעבור על עבירות. ועבודת הפרט נקראת: מלחמת הרשות. היינו, על דברים שאינם לא עבירות ולא מצוות, והעבודה היא לעשות אותם בכוונה של על מנת להשפיע.
ואז כשהאדם עוסק במלחמה זו של הרשות, אומר לנו הכתוב: ונתנו ה' אלקיך בידך, היינו, שיצליח במלחמה, ושבית שביו, אז תזכה: וראית בשביה אשת יפת תואר, השכינה הק' נקראת 'אשת יפת תאר', בסוד "אשת חיל מי ימצא", כי בזמן שהאדם הלוחם הוא 'איש חיל', אז השכינה הק' נקראת 'אשת חיל'. וענין יופי, הוא כמ"ש בזהר "עולמתא שפירתא", ע"ש ששם מגולה אור החכמה ואור החכמה מכונה יופי.
וחשקת בה. היינו, שיהיה לך רצון וחשק לקבל אותה. אז צריכים לדעת שצריכים לעשות תיקונים, בכדי שיוכל לקבל - לא מטעם חשק, אלא מטעם להשפיע.
והיה אם לא חפצת בה, היינו לעשות התיקונים בעל מנת להשפיע. אז: ושלחתה לנפשה, היינו שאסור להשתמש עם הבחינה הזו שזכה, כי בלי מסך אסור לקבל.
ודוקא אם המלחמה שלו היא מלחמת רשות, היינו בדברים שהם רשות והוא רוצה לקיים אותם בעל מנת להשפיע - אז הוא זוכה לבחי' אשת חיל, ואז מתחילה עבודת המסכים.