תוכן

כי תצא למלחמה על אויביך וגו'. פירש"י: במלחמת הרשות הכתוב מדבר.
וי"ל שהרמז בזה, שיש שתי מיני מלחמות: א) על בחינת המעשה. היינו, מעשי המצוות ועבירות. ב) על הרשות. היינו, האם (שכל) שמירת התורה ומצוות הוא לצורך להרחיב רשותו של אדם, זאת אומרת שיהיה לו כל פעם יותר רכוש. או (על) שהכל הוא לצורך ביטול הרשות, שהוא רוצה להגיע על ידי שמירת תו"מ לביטול הרשות של עצמו, אלא שתתרבה רשותו של הקב"ה. והוא הנקרא - שלא יהיה רשות הרבים אלא רשות היחיד. רשות הרבים נקרא, שמוציא מרשותו של הקב"ה לרשות של עצמו. ורשות היחיד נקרא, שמבטל את רשותו וכל רצונו הוא שיהיה רק רשותו של הקב"ה, שזה נבחן שרוצה להגיע לידי מדרגה שכל רצונותיו יהיו בעל מנת להשפיע.