תוכן

כ"ד טבת תש"ח
כי השוחד יעור עיני חכמים וכו'. בזמן שהאדם מתחיל לבוא לבקר את העבודה ותנאיה, אזי הוא בא לידי סיכוים שאין באפשרותו לקבל את העבודה - מב' סיבות: א) ששכר העבודה אינו בטוח במאה אחוז, שהוא לא רואה את מי שכבר קיבל תשלום.
וכשבא לבקר את האנשים שנתנו את שכמם לסבול את עול העבודה, ולא רואה אם הם כבר קיבלו שכר חלף עבודתם, ואם הוא שואל את עצמו למה הם לא קיבלו, אז אם עלה בידו לתרץ תירוץ הכי נעלה, הוא מסיבה שהם לא מילאו את תנאי העבודה בשלמות, ומי שממלא את הסדרים בשלמות הוא מקבל שכרו משלם. ואז נולדת שאלה הב': מי יודע שהוא יהיה יותר מסוגל לתנאי העבודה מחברו, שיעלה בידו להסתגל לכל תנאיה.
לכן היוצא מזה שהוא במאה אחוז בטוח, שאין מי שיעלה בקורת עליו על מה שהוא משתמט, אלא הוא צודק במאה אחוז.
ואם כן נשאלת השאלה: מי שהתחיל בעבודה, בטח שהוא עבר על כל החשבונות ויחד עם זה קבל עליו העבודה ואיך תרץ לעצמו כל התירוצים?
והענין הוא כדי לראות את האמת, צריכים לראות בעינים פקיחות, ולולי זה חושבים רק שרואים עם מי הוא הצדק, או עם הצדיק או עם העולם, ובאמת לא רואים את הצדק. ובכדי שיהיו לו עינים פקיחות, צריכים להזהר מהשוחד, "כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". ועיקר השוחד הוא הרצון לקבל. אם-כן אין לו עצה אחרת, אלא מקודם צריכים לקבל את העבודה בכל תנאיה בלי שום השכלות, אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. ואחר-כך כשיהיה כבר נקי מבחינת הרצון לקבל, ואז כשיעשה בקורת, אז יש לו תקוה שיוכל לראות את האמיתיות שבדבר. ולכן מי שהוא רק מסתכל בארובות, בטח שלא יכול לשאול שום דבר, יען שבאמת הצדק אתו ותמיד הוא ינצח בויכוח, מטעם שלא יוכל לראות את האמת.