זהר

ל) המה ראו כן תמהו, ס"ד דאינון מלכים, אלא אלין מאריהון דדינין, דחדוה דלהון למעבד ההוא דינא, דאתפקדו עליה, וכדין, כד מלכים אזדמנו תרווייהו ברעותא חדא, כדין המה ראו ההוא רעותא דתרין עלמין, כן תמהו נבהלו נחפזו, בגין דכלהו מארי דדינא אתכפיין ומתעברן מעלמא, ולא יכלי לשלטאה, וכדין מתעברין קיומיהון, מעברין שלטנהון.

פירוש הסולם

ל) המה ראו כן תמהו: שואל, היעלה על דעתך שהם המלכים, שהמלכים ראו ותמהו. ומשיב, לא, אלא הם בעלי הדין, ששמחתם הוא לעשות הדין שנצטוו עליו, ואז, כשהמלכים נועדו שניהם ברצון אחד, אז, המה ראו, אותו הרצון של שני העולמות, זו"ן, כן תמהו נבהלו נחפזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מן העולם, ואינם יכולים לשלוט, ואז נעבר קיומם ונעברה שליטתם.