זהר

כט) ר' חייא אמר, רזא דא בתקונא דקרבנא איהו, דהא כד קרבנא אתקריב, וכלא מסתפקין, וכל חד וחד כדקא חזי ליה, כדין אתקשר כלא כחדא, וכל אנפין נהירין, וקשורא חד אשתכח, וכדין המלכים נועדו, ואזדמנו כחדא, לכפרא על חובין, לאעברא עלייהו, וכדין המלכים נועדו, ואתקשרן כחדא, עברו יחדיו, לאנהרא כל אנפין, ולמהוי כלא רעותא חדא.

פירוש הסולם

כט) ר' חייא אמר וכו': רח"א, סוד כתוב הזה, הוא בתקון הקרבנות. כי כשנקרב הקרבן, והכל מקבלים הספקתם, כל אחד ואחד כראוי לו, אז מתקשר הכל כאחד, ומאירים כל פנים, וקשר אחד נמצא, דהיינו זווג אחד, ואז המלכים נועדו, שנועדו יחד לכפר על העונות להעביר אותם. ואז, המלכים נועדו, שהם זו"ן, שנתקשרו יחד עברו יחדיו, היינו לכפר העונות, כדי להאיר כל פנים, ושיהיה הכל רצון אחד.