תוכן

ב) והנה הגליות הוצרך, לברר ניצוצי קדושה, שנתערבו בחטא אדה"ר, בתוך הקליפות, שעירב טוב ברע כנודע. וז"ס אשר שלט האדם באדם לרע לו, לרעתו של אדם הבליעל, כי במה שמיצר להם לישראל, נעשה ראש להם, ומוציאין ישראל ממנו כל נצוצי קדושה אשר בקרבו. והנה במצרים, באותו גלות, ביררו כל הקדושה שהיה בקרבם, ולא נשאר דבר. ובכל מקום שגלו, השכינה עמהם, לברר כל חלקיה. ולכן צוה שלא לראותם עוד, ולא עשה כן בשאר גליות, שעדיין לא בררו כל מה שהיה בקרבם לגמרי. וזהו והשיבך ה' מצרים באניות, כי להיות מצרים נגד הטוב קוצו של יו"ד, ועדיין נשאר בו בירור כל שאר גליות, שהם נגד כל הגוף בערך אל הראש הכוללם, ישובו למצרים. אבל בערך מצרים עצמו, אמר ואין קונה, כי כשניצוצי הקדושה מעורב עדיין בקרבם, היו מתאוים להשתעבד בישראל. אבל מצרים כיון שנתברר לגמרי, לא נשאר להם שום תאוה להשתעבד בם, לכן לא ירצו לקנותם.