תוכן

ט) דע, כי נר, הוא ג' יחודים העליונים: הויה אהיה, הויה אלהים, הויה אדני, כולם גי' נר. גם דע, כי סוד נר, ה"ס רמ"ח אברי המלכות, כשנכללת בתרין דרועין דמלכא, אז נקראת נ"ר, כנזכר בזוהר. ואמנם ב' נרות אלו, שהם בינה ומלכות, כי בשניהן שייך סוד זה הנ"ר. והנה בנר, יש ד' מיני שלהבות, נגד ד' אותיות השם, כנזכר פרשת בראשית. והנה ב' שלהבות האחרונים, הסמוכים אל הפתילות, הם המושגות. אך ב' העליונים, אינם מושגין ענינם ומהותם. ואמנם לכן ד' שלהבות הנקרא מצוה, כי הם סוד יהו"ה, כנזכר בתקונים, מ"צ בא"ת ב"ש י"ה. והרי כי אותיות ו"ה הם גלויות, אך אותיות י"ה, הם נעלמות באותיות מ"צ, וזהו כי נר מצוה. והנה ב"פ נ"ר, שהן בינה ומלכות, עולין גימ' ת"ק, שהן אותיות מילוי שדי. אמנם אותיות שדי עצמם, הם בסוד ב' שמות אהי"ה, אחד במילוי ההי"ן, וא' במילוי יודי"ן, גימ' שי"ב, ועם הב' שמות, הרי שדי. וסוד זה רמוז בפסוק בין שדי ילין. אמנם הרמז בזה הוא, כי כל חיבורם וזווגם הם ע"י יסוד, שנקרא שדי, בין למעלה ובין למטה, בבינה ומלכות. ואמנם שדי שבבינה הוא רפ"ה. ושדי שלמטה במלכות, הוא דגש. לכן בין שדי ילין (רפה) רמז אל הבינה.