תוכן

כו. ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא ששלח הקב"ה לישראל על ידי משה רבינו קודם קבלת התורה, כמו שכתוב (שמות יט ה-ח) "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה', ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ.
והנה לכאורה הדברים אינם מותאמים לתפקידם, כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו איזו עבודה לעשות ורוצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה של תוכן העבודה ההיא וגם שכרה, אשר אז נמצא מקום להמקבל לעיין בה אם למאן אם להסכים. וכאן בב' מקראות אלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של עבודה ולא שום שכר חלף העבודה, כי אומר 'אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי' ואינו מפרש לנו לא את הקול ולא את הברית על מה שיחולו. אחר כך אומר, 'והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ', שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו דהיינו להתאמץ להיות סגולה מכל העמים או היא הבטחה טובה אלינו.
גם יש להבין הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ", אשר ג' התרגומים: אונקלוס יונתן בן עוזיאל והירושלמי, וכל המפרשים רש"י ורמב"ן וכו', נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה, והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס אשר "כי" הזה הוראתו "אע"פ", ויפרש, והייתם לי סגולה מכל העמים אע"פ שלי כל הארץ. ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה. אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו (ראש השנה ג, א) "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא, אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואחר כך מסיים הכתוב 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'. וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה וחובה להתאמץ בדבר זה או הוא הבטחה טובה. גם מלות הללו "ממלכת כהנים" אין לו פירוש ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן על כל פנים איזה הבחן בין ממלכת כהנים ובין גוי קדוש, שהרי לפי המשמעות הרגילה של כהונה הרי זו בחינה אחת עם קדושה, וממילא מובן שממלכת שכולה כהנים הרי זה גוי קדוש, וא"כ המלות גוי קדוש מיותרות.