תוכן

סד) ובזה יתבאר לך מאמר א' בזו' פרשה תרומה דקס"ו ע"א, בענין בריה דרב ספרא, שדילג מאיגרא, כדי לשמוע קדיש מפי הצבור. והטעם הוא, דע לך שאותו החכם בריה דרב ספרא, בגלגול הראשון שקדם אליו, טעה בענין סוד החיבוק, ונתגלגל עתה לתקן מה שטעה אז. ונודע כי כל מי שמתגלגל על איזה דבר שקלקל, צריך לתקנו עתה בטורח גדול, ובמסירת עצמו עליו, ולכן כל זמן שלא תיקן החכם הזה את המעוות ההוא, לא רצה להתחבר עם אשתו, כיון שענין החיבוק הקודם אל הזווג, טעה בו בתחילה. וכן נראה מלשון הזוהר שם כי לטעם זה לא רצה לישא אשתו עד אז. ואמנם כאשר בא אל ידו המעשה הזה דעניית הקדיש, שהוא בחינת החיבוק העליון כנזכר, ומסר עצמו על עניית הקדיש, שהפיל עצמו מן הגג כנזכר, על עניית אמן, שה"ס החיבוק, אז נתקן טעותו הראשון. ואחר שתיקן ענין החיבוק, עדיין היה צריך לעשות בחינת הנישוק, הבא אחר החיבוק, ועשאו ע"י אותם סודות התורה שדרש בפניהם, מה שלא היה יכול לעשות קודם שתיקן החיבוק. ולכן לא דרש אותם הדרשות של סודות התורה, עד שתיקן החיבוק, כדי שיבואו הדברים כסדרן, בתחלה החיבוק, ואח"כ הנישוק, ואח"כ הזווג עם אשתו.