תוכן

נג) ונחזור לענין ראשון, כי הרי ביארנו ענין נון של אמן, איך היא רומזת בזה ההבל היוצא מיסוד דז"א עצמו, ונקרא הויה מצד פנים. וכנגדו מאחור נעשה גוף הנקבה, הנקראת אדני. והרי זה יחוד שלישי. וזהו הטעם שאמרנו לעיל, שצריך לכוין חיבור יאהדונה"י, באות א' של אמן. ובאות מם, וכן באות נון פשוטה. ובזה יתבאר לך מאמר דפרשת וילך הנ"ל, רש"א, אלף עמיקא דבירא וכו'. פי': כי הנה הודעתיך, כי עמיקא דבירא, הוא פי היסוד דאימא עלאה, שנפתח במקום החזה דז"א. ולכן אות אלף היא שם, כנגד אלף דאהיה שהוא אור היוצא מן בינה הנקרא אהיה, מפי היסוד שלה, תוך החזה דז"א כנודע. כי ז"ס אלף שבתוך מילוי הואו של שם ההויה דאלפין. כי אות האלף, היא כנגד השליש האמצעי דת"ת דז"א, שהוא מקום החזה, אשר שם פתיחת פי היסוד דאימא הנזכר, הנקרא שם אהיה.