תוכן

מט) ונבאר עתה ענין התחברם יחד, בג' אותיות אלו של אמן, כי הנה אות אלף, הוא בת"ת דז"א, ששם מתחברים זו"ן יחוד אחד, כי מצד פנים הוא בחינת ת"ת אל ז"א ומצד אחור הוא בחינת כתר אל נוקבא. ואות מם, הוא ביסוד, יחוד שני, כי מצד פנים הוא בחינת יסוד אל ז"א, ומצד אחור הוא בחינת דעת אל נוקביה דז"א. ואות נון פשוטה, היא באותו החלל שבין תרין ירכין כנ"ל, אשר כבר הודעתיך בענין ג' גלגולים של שת והבל ומשה, בפרשת שופטים, בשער המצות במצות לא ירבה לו נשים, איך מפי היסוד דז"א, נמשך ויוצא משם התפשטות הבל א', ואור גדול היוצא משם, ונמשך ומתפשט בין הרגלים. ועיקר אור זה, יוצא מפי היסוד דאבא, הגנוז ומלובש תוך היסוד דז"א כנודע, ואין גילוי גמור אל פי היסוד דאבא, אלא שם בלבד. ואעפ"י שג"כ יוצא דרך שם הארה גדולה מן ז"א עצמו, עכ"ז עיקר הארה אשר שם, הוא מצד יסוד אבא אשר אין לו גלוי אחר אלא זה בלבד.