תוכן

כז) והנה ההויה שבפסוק זה, מנוקדת בחולם וצירי וקמץ וצירי, ומלוייה ביודין, כמו שנתבאר אצלנו באדרת האזינו ד' רפ"ח ע"א, במאמר ג' רישין, שהוזכרו שם בריש אדרת האזינו וע"ש היטב. ונמצא, כי בפסוק זה, הוא ענין המשך ג' רישין עלאין למטה. וזהו הטעם, שר"ת של יברכך ה' וישמרך, הם ייו, שהם בגימטריא כ"ו, כמנין ד' אותיות הויה. וס"ת, הם כהך, שהם בגימטריא מ"ה, כמנין ד' אותיות הויה דמלוי אלפין. והכוונה הוא, לרמוז כי שם ההויה שבז"א, מתמלא בסוד חשבון, ובסוד מלוי, ממה שמתברך מן א"א, מן ג' רישין הנזכר.