תוכן

תענית ד' ע"א, האם תלמיד חכם דרתח אורתא הוא דקא מרתחא לו'. ופרש"י שיש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשותף ללבו יותר משאר בני אדם, וקמ"ל דחייב לדונו לכף זכות, ויש לומר מתוך רוחב לבו לכן הוא מתפעל מכל דבר שהוא רגיש על כל דבר. תאוה, היינו תביעה מצד פנימיתו עצמו. קנאה, היינו הגם מבחינת עצמותו אין לו תביעה אבל חיצוניותו מעורר בו תביעה. לכן נקרא זה תביעה מצד חיצוניותו, לכן יש ב' כוחות באדם שגורמים לו לבוא לידי התפתחות הלב והמוח.