חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

כוונת הריח

תוכן

ועתה אבאר כונת הריח. הנה בכל פעם שתריח, יהיה מאיזה מין שיהיה, תכוין כי הדינים המתפשטים חוזרים ומתמתקים בשרשם, ואחד מן המקומות שמתפשטות הגבורות הוא החוטם, כמ"ש באדרא בסוד הה"ג מנצפ"ך. ועל ידי הריח מתקבצות ועולות עד הדעת דרך החוטם, ונכנסים בו ועולים עד המוח, ושם יש שורש הה"ג, ומתמתקים הדינים. וסדר הכונה היא על הפסוק: "אשה ריח ניחוח לה' ". כי הריח  -קודם שיעלה בחוטם הוא בחינה אחת שנקרא ריח, וסודו בסוד הדינים, כי הוא אחוריים דאלהי"ם שהוא ר', וי"ג אותיות של המילוי, וה' של הפשוט הרי י"ח, ונשלם רי"ח.

ואחר שנכנס אל החוטם הדינים מתחילים להתמתק, ואז נקרא ניחוח מלשון חן - בסוד המיתוק. והנה הריח נכנס בב' נקבי החוטם, ושם ב' הבלים בשני נקבי האף, וב' פעמים הב"ל עולה כמנין ניח"ח עם ב' כוללים שבהם. אחר כך  -

עובר הריח באמצע המצח, כי החוטם הוא באמצע המצח, והדעת הוא נגדו ממש, ושם עומדות הגבורות, כי על כן המצח הוא גילוי הכ"ד בתי דינים, כמ"ש בזוהר בסוד; ומצח אשה זונה, ולכן שם עולות הגבורות להתמתק בשרשן, ואז נקרא אשה, וסודו: ש' - אלהי"ם במילוי יודי"ן, וה' אותיות הפשוט, וא' - השם עצמו - הרי אש"ה. אחר כך  -

מגיעות עד המוחין עצמם, ושם הב' הבלים הנ"ל כמנין ניח"ח. ובמוחין יש עסמ"ב הכלולים בד' אותיות הוי"ה, ומלת ניח"ח גי' למ"ד כך במילואה, והיא הל' של ליהו"ה, והשם הוא סוד המוחין, ואז נמתקות הגבורות.