1עתה נבאר הכונה לכל הנענועים. הנה בברכת הלולב יכוין בהוי"ה לשם יאהדונה"י בנקודות הספירות, בכל יום הנקודה שלו, כמו ביאההויה"ה הנ"ל בסוכה. ואחר כך הנענוע כסדר זה, ובכל רוח שתנענע - תחזיר פניך לאותו הרוח, וראשי המינים נגד החזה שלך. ותכוין: דרום - יו"ד ה"י וי"ו, מג' מוחין דחסד שבדעת - אל נוק'. צפון - ה"י וא"ו יו"ד, גבורה, כמו בחסד. מזרח - וא"ו יו"ד ה"א ת"ת, כנ"ל. מעלה -יו"ד וי"ו ה"י נצח, כנ"ל. מטה - ה"י יו"ד וא"ו הוד, כנ"ל. מערב - וא"ו הא יו"ד יסוד, כנ"ל.
ואבאר סוד הד' מינים. הנה הלולב הוא סוד היסוד העולה עד הדעת לקבל הטפה, ג' הדסים - חג"ת, ב' ערבות - נ"ה, וכל זה בימין. אתרוג -עטרת היסוד, ונוטלים אותו בשמאל, כי בשמאלא אתקשרת. וצריך לחברם כולם ביחד, וזה סדר הקשירה: הלולב באמצע, השדרה כלפי פניך, והג' הדסים א' לימין וא' לשמאל וא' לאמצע - מטה כלפי ימין,
בסוד ת"ת שהוא "רב חסד מטה כלפי חסד", והב' ערבות תחת ההדס, א' מימין וא' משמאל.
והנה תנענע בהודו לה' פעם א', ובאנא ה' ב' פעמים, ובהודו האחרון פעם א'. והם ו' נענועים, בכל פעם ג' הולכות והובאות בכל נענוע, הרי ח"י, וד"פ ח"י הרי ע"ב כמנין חס"ד. וצריך שיהיה חלל בין ראש הכותל ללולב בעת הנענוע.
הנה הג' הדסים הם י', שבה ג' קוצים. הב' ערבות - ה' שצורתה ד"ו -ב' אותיות. הלולב - ו' דעת ויסוד. האתרוג - ה' אחרונה. ולהיות כי כל כונתינו - להמשיך למלכות, שהיא סוד שם ב"ן, ולכן נרמזו המינים גם בשם ב"ן בסדר זה: יו"ד - ג' הדסים, והם עבות, הרי ט' - יו"ד וא"ו דל"ת. ה"ה - ב' ערבות - נ"ה דז"א, ובהם מתפשטים נ"ה דאימא, וס"ז
ה"ה ה"ה. ו"ו - לולב, כולל דעת ויסוד ו"ו ו"ו, יסוד דזו"ן. ה"ה נוק', היינו מלכות הדבוקה ביסוד, ובאים לה החסדים שסודם ה"ה אחת, והיא עצמה ה"ה. וכן יש לה אלו הב' בחינות, בהיותה בפני עצמה, הרי ה"ה דמילוי המילוי. צריך שיהיה הלולב גבוה טפח משאר המינים, כי כן דעת גבוה מחג"ת.
1 בענין כוונות הנענועים, כשחל בשבת, ראה עמ' פג.