תוכן

עה) וז"ש ג"כ, ברוך הוא ומבורך כו', כי תיבות ברוך, הוא כנגד יסוד דאבא, לפי שכל ברוך הוא ביסוד, כנזכר בזוהר, ובפרט ביסוד דאבא, הנקרא ברוך מצד עצמו. ונקרא הוא, לשון העלם, יען כי הוא נעלם תוך היסוד דאימא. אבל היסוד דז"א, הוא המקבל ברכה ממנו, נקרא ומבורך. כנ"ל, כי להעלות את הכלה למעלה, צריך להוריד הארת יסוד דאבא ביסוד דז"א, ויסוד דז"א הוא המעלה אותה מן הבריאה אל האצילות. וכנגד שני יסודות הנזכר, נאמר ברוך הוא ומבורך. וכבר הודעתיך שרש מרע"ה, שהוא ביסוד דאבא, וזמ"ש כאן תכף, משה ובני ישראל לך ענו שירה כו', כי משה הוא יסוד דאבא, ובני ישראל הם נ"ה.