תוכן

סה) ואע"ג שאמרו בזוהר פרשה ויקהל, דנחית ישראל לקבלה בהיכל הרצון, בעת שאומרים ישראל, תהלות לאל עליון גואלם כו', כמשית"ל בע"ה, איננו ישראל עצמו, אלא זו ההארה הנזכרת. וביאור אלו ההארות הוא באופן זה, כי הנה הם ח' פעמים אמת, ד' קודם עזרת אבותינו, וד' אחר עזרת אבותינו. וכבר נת"ל, כי הד' ראשונים הם ללאה, וד' אחרונים לרחל. גם נתבאר, כי הד' ראשונים הם כנגד ד' מוחין, וד' אחרונים כנגד ד' לבושים דמוחין, והכל א'. כי הנה ארבע אמת הראשונים, הם ארבע אורות ראשונות, הנמשכות מן ד' שמות יה"ו, במלוי עסמ"ב, ונמשכות אל לאה, שהם המוחין עצמן. וד' אמת האחרונים, הם ד' הארות שניות, הנמשכות מן ד' שמות אהיה פשוטין, שהם לבושי המוחין, ונמשכות אל רחל. ואמנם בתחילה, כל ח' הארות אלו נמשכות כולם אל יעקב, ואח"כ מחציין יוצאת לאה, ומחציין יוצאת ונעשית רחל, והרי כל הכונות נקשרות ביחד.