תוכן

כג) וכבר הודעתיך בדרוש הציצית, וגם לעיל במלת אחד, כי עיטרא דחסד ועיטרא דגבורה, נקרא אהו"ה, ולכן תכוין עתה בר"ת של והיו הדברים האלה אשר, אל שם אהוה, כנזכר שהוא עיטרא דחסד. והכונה היא, כי לעיל במלת אחד ירדו המוחין, והיו כלולים החסדים במוח החכמה, והגבורות במוח הבינה, ושם לא היו מתגלים כלל. אבל אח"כ התחילו לירד ולהתפשט במקומם, כי בפרשת ואהבת כו', והיו הדברים כו', יורדים החסדים מן מוח החכמה אל מוח הדעת, אשר שם הם מקומם. וכבר ביארנו לעיל, כי יש ה' פסוקים בפרשה זו, והנה הם כנגד ה' חסדים, והם ה' הויות דב"ן דמלוי ההין. ולכן תכוין ג"כ, כי ר"ת וס"ת של ה' פסוקים אלו, הם ה"פ כ"ו, שהם ה' הויות של החסדים. גם תכוין, שה' הויות אלו הם במלוי ההין, והם כנגד ה"פ ב"ן, שנרמזו בפרשה זו, והם: בכל לבבך, כי בכל בגימטריא ב"ן, הרי ב"ן אחד. ובכ"ל מאד"ך והי"ו, ר"ת ב"ן בגימטריא, הרי ב"ן ב'. ה'אלה א'שר א'נכי מ'צוך ה'יום, ר"ת ב"ן הרי ב"ן ג'. ב"ם בשבת"ך בבתי"ך ובלכת"ך תכוין כי ב"ם גימטריא מ"ב ועם הר"ת ב'שבתך ב'ביתך ו'בלכתך הרי ב"ן רביעי. ה'דברים ה'אלה א'שר א'נכי מ'צוך ר"ת ב"ן הרי ב"ן חמישי והרי נשלמו ה"פ ב"ן.
וטוב מאד לכוון באלו ה"פ ב"ן בק"ש שעל המטה בסוד מ"ן ועיקר הכוונה הזאת היא בק"ש שעל המטה ולא בק"ש הזאת.