תוכן

ו) והנה עתה בק"ש, נכנסין ב' פרקין תתאין דנצח דאימא, בחכמה ובחסד דז"א. וב' פרקין תתאין דהוד, בבינה ובגבורות דז"א. ופרק ב' דיסוד, שהוא העטרה, בדעת דז"א. ואותה הארה שביארנו לעיל, שנמשך משם אל היסוד דז"א, הנה הוא נכנס עתה, בשליש ראשון דת"ת דז"א. ונשארים ג' פרקין עליונים דנה"י דאימא, למעלה, בבחינת אור מקיף על ראש ז"א. וכבר ביארנו, כי בברכת אבות נעשה זווג שני באו"א, כדי להמשיך עוד ג' מוחין ראשונים דז"א, בתיבת אלקינו ואלקי אבותינו, כמבואר שם. ונמצא כי זאת הלידה דתבונה אינה עתה, אלא בבחינת הו"ק התחתונות דמוחין דז"א, וכל הסתלקות האור והצינון והקרירות דנה"י דתבונה, איננו אלא בחלק אשר הוא לבחינת ו"ק דמוחין בלבד.