תוכן

ה) והענין הוא, כי הנה נצח דתבונה, אית ביה ג' פרקין, והם כנגד חח"ן, קו ימין דז"א. וג' פרקין בהוד דתבונה, אשר הוא כנגד בג"ה, קו שמאל דז"א. והיסוד דתבונה, אין בו רק ב' פרקין, שהם היסוד והעטרה שבו, והם כנגד קו האמצעי דז"א, שהוא כנגד הדעת, וכנגד שליש העליון דת"ת דז"א. ואמנם כנגד היסוד דז"א, לא יש שום לבוש מצד התבונה בפרטות, והטעם הוא, לפי שגם בחינת מוחין אין לו, כי הרי הה"ח המתפשטים בגופא דז"א, הנה הם מתפשטים עד ההוד שבו בלבד, בסוד מ"ש בתיקונים, בינה עד הוד אתפשטת. אמנם כבר נתבאר, כי עכ"ז, מן הארת התפשטות ה"ח, מתקבצת הארתם ביסוד, ונקרא כ"ל. ושם נתבאר, כי כמו שמתפשטות בו הארת הה"ח, כמו כן הארת הלבושים שלהם, שהם מבחינה נה"י דתבונה גם היא מתפשטת ביסוד שבו. ונמצא, כי מכח היסוד דאימא, אשר בתוכו מלובשים הה"ח ברישא דז"א בסוד הדעת, הנה ממנו ומן העטרה שבו, נמשכת ויורדת הארתם עד היסוד דז"א.