תוכן

ג) ובזה נבא אל ביאור שמע ישראל, הנה נת"ל, כי במלת שמע, נרמז ענין המלכות, המקבלת אור מן היסוד דאימא אשר שם הם בחינת המ"ן שלה, וז"ס שמע: שם ע', כנ"ל. והנה צריך שתכוין, כי במלת שמע מתחלת התבונה להכין עצמה, לצורך המוחין דז"א, ומתחיל להסתלק מתוך נה"י שבה, המוחין וההארה הפנימית שבתוכה, ועולים עד הת"ת שבה, כדי להכין מקום פנוי וריקן לצורך הכנסת המוחין דז"א בתוכם כנזכר, ובתיבת שמע מצטנן היסוד שלה, ואור פנימי שבתוכו מסתלק ממנו, ועולה אל הת"ת שבה, כי מן היסוד שבה, הוא התחלת הצינון והתקררות, והסתלקות האורות.