https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער רוח הקדש / כוונת התענית
אות ד
תוכן
ד) דבר אחר, הנה ביום שהאדם אוכל, אז האצטומכא מקריב המאכל, ומעלהו אל הכבד, והכבד אל הלב, והלב למוח, אבל ביום התענית, הוא דומה לצורה עליונה, כי הוא מוריד מן המוח אל הלב, ומן הלב לכבד, וכמו שנתבאר בזוהר (בפרשת תרומה קנ"ג ע"א) כי כשהגיעו הדברים הרוחניים בחכמה עילאה, הנקראת מחשבה, ביררה ולקחה אוכל, וזרקה הפסולת לחוץ. כך ביום התענית, בכח מחשבת האדם המתענה, דוחק הקליפות לחוץ.