תוכן

נט) גם נבאר ענין הנ"ל, של שמא שלים דהויה ואלקים, הנזכר בפ' פקודי, שצריך האדם בתפלתו, לחבר שמא שלים הזה, שלא יש שמא שלים, אלא שני שמות אלו. והענין הוא, כי עד עתה בכל ברכות העמידה בעת הזכרת ההויה, לא היתה כוונתינו, אלא בחיבור ב' שמות יהו"ה ואדני, כי אדני נרמז באות ה' תתאה של ההויה. והנה זה החיבור של יהו"ה ואדני, הוא חיבור זו"ן בלבד. ואמנם אנו צריכין ג"כ, להאיר ולהשפיע גם לכל העולמות, שהעלינו ע"י תפילתינו, כמבואר באורך בסדר תפלת השחר, שעולים בי"ע. וכבר ביארנו שהעשיה נכללת ביצירה, והיצירה בבריאה, באופן שאין היכר בעולמות עשיה ויצירה, אלא בעולם הבריאה לבדו, שבו נכללו שני עולמות עשיה ויצירה. והנה כאשר נוקבא דז"א דאצילות, מזדווגת עם בעלה, אז מתרחקת משם ז' היכלי הבריאה הנקרא ז' נערותיה, כי אינו דרך ארץ, להסתכל בעת זווג חתן וכלה. אמנם הם נעשים בבחינת מלבוש וכסוי, כדמיון חצי גורן עגולה, סביב נוקבא דאצילות, שלא יסתכלו שם הקליפות, כנזכר במאמר הזוהר דכתיבת יד, הנקרא סתרי אותיות השי"ת, וכנזכר במדרש שיר השירים של הזוהר. וכבר הודעתיך, שהבריאה נקרא כסא הכבוד, ונקרא אלקים, שהוא בגי' הכסא. ועיקר שם אלקים הוא בהיכלות הבריאה. ולכן בר"ת המברך את עמו ישראל, תכוין שהוא בגי' אלקים, ותכוין שהם היכלי הבריאה, ותכוין לחברם עם היכלי האצילות, הנקרא יהו"ה. והוא שם ההויה שבברכה זו, של המברך את עמו ישראל בשלום. ואז מזדווגין היכלין תתאין בעילאין, שהם היכלי הנוקבא, בדכורא. וז"ס מ"ש בזוהר, ששם זה נקרא שמא שלים, לפי שהוא כולל כל העולמות כנזכר, ואין לך שם כולל כל העולמות, אלא שם זה, ולכן נקרא שמא שלים.