תוכן

יד) ואמנם כוונת ברכה זו בקיצור נמרץ ע"ד הנ"ל הוא זה, כי הנה כוונתינו עתה, הוא לחבר זו"ן יחד, כמו שהיו בעת בריאת העולם, שאז היו מחוברים אחור באחור, ואח"כ ננסרו והוחזרו פב"פ. ולכן אחר שאמרנו בתחלת הברכה בא"י, והגענו אל הת"ת דז"א, הנקרא יהוה כנ"ל, אז אנו צריכין לתקן את הנוקבא דז"א ג"כ עמו, ואז אנו מתחילין ואומרים, אלקינו: אימא עילאה. ואלקי אבותינו: אבא עלאה, שהוא אלקי אבותינו, שהם חג"ת תלת אבהן. ואלו או"א הנזכר, הם עושים ג' מוחין לז"א, שהם: אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב. ואח"כ עושים לו חג"ת, הנקרא, האל הגדול הגבור והנורא.