תוכן

סז) והנה הם ששה דברים, שכל אחד מהם לבדו, אם הוא כתקנו יספיק. הא' הוא, שבאותו יום נתכוון בתפלתו כונה שלימה, באופן שגרם בעת נפילת אפים דתפלת שחרית זווג העליון. וז"ס מש"ה מי יעלה בהר ה' וגו', (תהלים כ"ד) פירוש: מי היא הנשמה של האיש, שתוכל לעלות בלילה אל הר ה', והוא הג"ע העליון. והשיב הפסוק עצמו וביאר, ואמר, נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו. פירוש: כאשר נשא נפשו למעלה, בסוד מ"ן בנפילת אפים, בעת אומרו אליך ה' נפשי אשא, לא נשאה לשוא, ר"ל על חנם, אמנם היתה בנשיאות נפשו ממש, שגרם זווג עליון, ע"י נשיאת נפשו. ואיש כזה, ודאי שיוכל לעלות נשמתו בלילה, בהר ה' ובמקום קדשו. לעשות ג"כ על ידו, זווג עליון של יעקב ולאה, הנעשה בכל לילה אחר חצות לילה, ועולה שם נשמתו ג"כ בסוד מ"ן, כמבואר אצלינו בסדר שכיבת הלילה.