תוכן

מג) גם מדת הכעס, מלבד מה שמונעת ההשגה לגמרי, וכמו שמצינו על פסוק, ויקצף משה על אלעזר ועל איתמר, (ויקרא י') וארז"ל כל (הכועס [אדם שכועס] אם נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו וכו'. האמנם יתר רעה יש לו מדבר הנזכר כמו שנבאר, והנה מורי ז"ל היה מקפיד בענין הכעס, יותר מכל שאר העבירות, אפילו כשהוא כועס בשביל מצוה, וכענין משה כנז"ל, והיה נותן טעם לזה ואומר, כי הלא כל שאר העבירות אינם פוגמים, אלא כל עבירה ועבירה פוגמת אבר אחד, אבל מדת הכעס, פוגמת כל הנשמה כלה, ומחליף אותה לגמרי. והענין הוא, כי כאשר יתכעס האדם, הנה הנשמה הקדושה מסתלקת ממנו לגמרי, ונכנסת במקומה נפש מצד הקליפה.