תוכן

צב) ונבאר עתה ענין הכתר הזה דלאה, שאנו מכוונים בו בד' דאחד. דע, כי בחינת לאה אינה רק אחוריים דאימא עלאה כנז"ל, אשר לכן איננה רק בחינת קשר דתש"ר, שהיא של עור בלבד. וכבר ביארנו ענין מלת עור מה עניינו, ואמרנו, שהענין הוא, שאין לאה לוקחת הארה מן המוחין עצמן דז"א, אלא מן הנה"י דאימא, אשר הם הלבוש של המוחין דז"א כנודע. אבל רחל, לוקחת הארה מן המוחין עצמן, לפי שהיא במקום החסדים המגולים, והחסדים הם מכים במוחין, ומוסיפין בהם הארה, ומוציאים אותם לחוץ. משא"כ בלאה העומדת מכנגד מקום החסדים הסתומים, וכבר ביארנו, כי הלבושין של המוחין, הם ד' שמות אהיה, ונמצא כי כל קבלת לאה, הוא מאלו הד' שמות אהיה. ובתחלה היא מקבלת כללותם בלבד, ולוקחת הד' אלפין אשר בארבע שמות אהיה, אשר אלו הד' אותיות, הם היותר מעולות, ומשם נעשה כתר שלה. וזה תכוין בד' דאחד, שהם ד' אלפין הנזכר. אבל תכוין, כי היא ד' גדולה. פירוש: כי כל מוח מאלו הד' מוחין, כולל כולם, כמבואר אצלינו בדרוש הציצית. ונמצא שד' זו, כלולה מן ארבעה, והם ד"פ ד', הם י"ו מוחין, ודבר זה נרמז בהיות ד' זו גדולה.