תוכן

פט) ונחזור לענין, כי בד' זו דאחד, תכוין להמשיך הארה מן ד' מוחין דז"א, אל לאה. וסוד הענין הוא, במה שביארנו, כי רחל היא עומדת עתה בהיכל אהבה דעולם הבריאה, אלא שעתה עלתה למעלה בסוד מ"ן. ונודע, כי בהיותה למטה בבריאה, עומדת שם בסוד נקודה קטנה, ר"ל, כי כאשר תעלה באופן ההוא אל האצילות, לא תראה שם רק בחינת נקודה קטנה, ואז היא צריכה לקבל מן הז"א, הארה אחר הארה, מדרגה אחר מדרגה, עד שתחזור להיות פרצוף גמור כבראשונה כמשי"ת בברכת אבות. ונמצא כי עתה אשר עלתה למעלה בהכרח, כדי להעלות מ"ן, עלתה בבחינת נקודה קטנה. וכאשר עתה בק"ש ירדו המוחין דז"א, אינה יכולה עדיין לקבל המוחין שלה, כי אפילו בחינת גופא אין לה, ואיך תקבל המוחין עתה, ואי אפשר לקבלם עד ברכת אבות כמשי"ת. אבל לאה, יכולה עתה לקבל את המוחין שלה, לפי שכבר נתבאר שרחל ירדה עד עולם הבריאה, אבל לאה שהיא אחוריים דאימא, לא נפלה אלא בעולם האצילות, ונפילתה היתה שירדה למטה ממדרגתה, דהיינו שירדה עד מקום רחל נוקבא דז"א, ולכן כאשר עולה ז"א בסוד מ"ן למעלה, גם לאה היא עולה למעלה עד מקומה, ועלייה זו הוא התיקון שלה, ולכן יכולה לקבל בק"ש את המוחין שלה. אבל רחל, אשר ירידתה ונפילתה הוא למטה בעולם הבריאה, לכן היא מתמעטת בבחינת נקודה קטנה, וצריכה תיקון מחדש, כדי שתעשה פרצוף כמתחילה. ולכן עתה בק"ש, שעדיין לא נעשית פרצוף, אין בה כח לקבל את המוחין שלה עדיין.