תוכן

לד) והנה ביאור זה הע' יותר מפורש, יובן במש"ל, כי היא מקבלת עתה מזווג או"א, שהוא לחיות העולמות, הנה מ"ן של הזווג ההוא, הוא שרש אל שם ההויה בגימטריא ב"ן, אשר מקומה בז"ת דאימא. ומן ההויה ההיא דב"ן היא מקבלת עתה, כדי שיהיה לה כח אח"כ להעלות מ"ן. ולכן גם ההארה שלוקחת עתה, היא מן מ"ן דוגמתה ג"כ, כפי מה שהיא עתה צריכה להעלות, כי כיון שהיא צריכה להעלות מ"ן, לכן צריכה לקחת הארה מן שרש מ"ן העליונות, וכבר הודעתיך בשער הפסוקים, בפסוק וארבע הידות יהיה לכם לאכלה כו', כי ה' ידות הם נרמזות בשם ב"ן, וז"ס מיעוך באצבע, שהיו הראשונים נוהגים למעך באצבע, ולהוציא הבתולים, כמבואר אצלינו במקומו.