תוכן

ל) ועתה נבא אל הכוונה, לבאר ענין יחוד ק"ש. הנה כונתינו בתחילה היא, לזווג זווג חיצון דאו"א. אמנם לפי שהוא נעשה מעצמו, שלא ע"י העלאת מ"ן של זו"ן כנזכר, לכן אין אנו מכוונים אותו בענין היחוד דק"ש, כי הנה הוא זווג תדירי ואינו נפסק, ונעשה מעצמו. אבל כונתינו היא, להוריד הארה ושפע מן הזווג ההוא אל זו"ן, לשיהיה בהם כח לעלות בסוד מ"ן, אל צורך זווג האחר של הפנימיות, במלת אחד.