תוכן

כו) והנה כל הבנים הנולדים משם ואילך, הם נעשים בכח ההוא רוחא דשבק בה בעלה, וכולם לוקחים דבר מועט ואיזה ניצוץ מן ההוא רוחא, עד שנשלם ההוא רוחא, וכיון שנשלם ההוא רוחא ולא נשאר באשה כלום מן ההוא רוחא, אין האשה יולדת עוד. וזהו הטעם שאדם חייב בכבוד אחיו הגדול, כמ"ש רז"ל את, לרבות אחיך הגדול. והטעם הוא, כי הנה אחיו הגדול הוא לוקח בתחלה עיקריות ההוא רוחא, והאח הב' נוטל מה שהשאיר אחיו הגדול, ונמצא שהשני טפל לראשון. ועד"ז האח הג', טפל לב' אחים הראשונים, לפי שלוקח השיריים שנשארו ממה שלקחו.