תוכן

כד) ובזה יתבאר לך שינוי מאמרי רז"ל, כי במקום אחד מהזוהר משמע, שפגם התחתונים מטי האי פרודא עד או"א, וכדוגמא זו מצינו בדברי רז"ל, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה, וה"ס זווג אבא באימא, הנקרא ירושלם של מעלה, עד שיכנס בירושלם של מטה, וה"ס זווג ז"א בנוקבא, הנקראת ירושלם של מטה. ומצינו בזוהר במ"א, דלעילא באו"א לא מתפרשן לעלמין, וזווגייהו תדיר, בסוד ונהר יוצא מעדן, יוצא תדיר ולא פסיק. אך אמנם זה הזווג דלא פסיק, הוא זווג חיות העולמות כנ"ל. והנה המ"ן דאימא, אשר הם לצורך הנשמות, שהם פנימיות העולמות, הנה הם זו"ן, העולים בסוד מ"ן לצורך הזווג הנ"ל, ואם הם אינם עולים, אין הזווג נעשה למעלה, ולכן בזמן החורבן אשר זו"ן נופלים למטה, נפסק לפרקים הזווג העליון הנזכר, וכמ"ש בע"ה.