תוכן

לט) כונה אחרת, הנה כמו שבשמע ישראל ביארנו, שאז מקבלין זו"ן הכנה, לשיוכלו להזדווג אח"כ בנפילת אפים. כן עד"ז צריכין או"א לקבל הכנה בתחילה, לשיוכלו להזדווג אח"כ במלת אחד, כמו שנבאר. ואמנם ההכנה הזו היא שמקבלים ג' הארות בג' תיבות אלו מן א"א, כמו שנבאר. ואמנם הנה נודע כי בא"א יש בו הויה אחת, הכוללת כל הי"ס שלו, ותכוין שהיא במלוי יודין. והנה בשם הויה הראשון תכוין, שהיא דיודין, שמקבל עתה אבא, מן י' של הווית א"א. ובאלקינו תכוין, שהוא אהיה דיודין, שמקבלת עתה אימא, מן ה' ראשונה של הווית א"א. ובהויה אחרונה תכוין, הויה דס"ג, והוא בחינת הדעת המזווגן לאו"א, המקבל עתה הארה זו. מן אות ו' של הוויית א"א. אח"כ במלת אחד, תכוין להוריד הארה מן אות ה' אחרונה של הווית א"א, אל זו"ן, שהם הויה אדני, הנרמזים באחד: א"ח ד'. כדי שיעלו זו"ן עתה בסוד מ"ן אל זווג או"א.