תוכן

לח) גם ראיתי באופן אחר, וזה עניינו, בתיבת יהוה אלקינו יהוה, יכוין, שז"א דאצילות לוקח עתה ג' מוחין חב"ד, ויכוין, כמו שזו"ן דאצילות עלו בסוד מ"ן אל אימא דאצילות, כן עולם היצירה והעשיה שה"ס זו"ן, עלו בסוד מ"ן אל הבריאה, שה"ס אימא, הנקרא אמת. וז"ס מה שרמזו בזוה"ק פרשה שלח לך, כי ה' אלקינו ה', הם נקרא חותמא דגושפנקא אמת. והנה ע"י היצירה והעשיה שעלו בסוד מ"ן בבריאה, מזדווגים גם או"א דבריאה, ונותנים מוחין לזו"ן דבריאה, כדוגמת הנעשה באצילות, כנזכר אצלינו. אבל יצירה ועשיה, אינם בעלי זווג כלל, כמבואר אצלנו כי אין להם מוחין ונמצא כי ע"י זה היחוד דק"ש, נעשים ב' בחינות: כי נמשכין מוחין פנימים אל זו"ן דאצילות. וכן מוחין פנימים אל הבריאה. אלא שהפנימים דאצילות, נעשים מקיפין לאותן של הבריאה. ואח"כ בעמידה, נמשך מוחין מקיפים לזו"ן דאצילות, כנזכר אצלינו. וכבר נתבאר אצלינו, כי אלו הפנימים דאצילות הנמשכין בק"ש אינם רק בחינת ו"ק, מצד מוחין דאימא, וכל שאר בחינת המוחין נכנסין בעמידה עם המקיפין, וע"ש.