תוכן

כט) ואחר כך בבשכמל"ו, תכוין להוריד המוחין של לאה. והענין הוא, כי הכתר דלאה אינו נעשה רק אחר ביאת המוחין, והוא כי המוחין הם ד' שמות אהיה, והד' אלפין אשר בהם, מתעלים ועולים על המוחין, ונעשין כתר שלה. והנה ד' אלפין במלואם עולים תמ"ד, וה"ס עולת תמיד, דמלת תמיד חסרה יו"ד, וצ"ל תמ"ד לא תמיד. וז"ס ויעקב איש תם, והד' הנשארת מן תמ"ד, היא בחינת המלכות העשירית שבה, שנכנסת תוך רחל, ומתלבשת בה. ובמלת מלכותו: תכוין מלכות ו', שהיא לאה הנקרא מלכות ז"א הנקרא ו'. לעולם: ה"ס ו"ק שלה, אשר כבר ידעת כי ו' תחתונות שלה, ה"ס שם ס"ג, והנה במלואו ורבועו עולה קס"ו, ועם עשר אותיות הרי קע"ו, כמנין לעולם. ועד: הוא בחינת היסוד שלה, המתחברת עם המלכות שבה.