תוכן

כה) והנה אחר שיחדנו הת"ת בג' מוחותיו, בסוד א"ח דאחד דרך כללות, אנו חוזרים לפרטם דרך פרט: פרשת ואהבת, ופרשת והיה, ופרשת ויאמר, והם ג' מוחין דיליה. ואל תתמה, איך אל הת"ת לא יחדנו רק אלו הג' מוחין דיליה בלבד, ואף גם זאת לא היה בפירוש ובגילוי, אלא בדרך נסתר בשני אותיות א"ח דאחד, ולנקבה יחדנו כל עשר ספירותיה. והתשובה היא, כי בשכמל"ו אינו כתוב בתורה ולכן אנו אומרים אותו בלחש. אבל יחוד הת"ת, הוא בפרש' שמע שנכתב בתורה, אשר לכן נאמר בקול רם, ולכן אף אם אין בו יחוד אלא דרך רמז, הנה הוא יותר נגלה מיחוד המלכות שלא נזכר בתורה, וגם אין אנו אומרים אותו רק בלחש.