תוכן

א) בענין הרמ"ח תיבין שיש בק"ש, כנגד רמ"ח איברים שבאדם, כמ"ש חז"ל הנה כבר נתבאר, כי בק"ש דשחרית, וכן בק"ש דערבית, אינם נכנסים רק המוחין דו"ק דגדלות בלבד. והענין הוא, כי השית פרקין תתאין שיש בנה"י דאימא, נכנסים בו"ק דז"א, ונשארים ג' אחרונות שבו בלתי מוחין. והג' פרקין קדמאין דנה"י דאימא, נשארו למעלה, ולא נכנסו תוך ז"א. אבל החילוק שיש בין ק"ש דשחרית, לק"ש דערבית, הוא בענין תפלת י"ח. כי בברכת אבות דשחרית, נכנסין כל הפרקין קדמאין, באופן שנכנסין כל המוחין דאו"א. אבל בערבית, אינם נכנסים רק ו"ק דאו"א בלבד, והפרקין קדמאין שלהם אינם נכנסין באופן, כי הפרקין אמצעים שהיו ראוים להיות בחג"ת דז"א, הם עתה בכח"ב שלו.