תוכן

יב) ונמצא כי בבחינה אחת הוא שוה אל ק"ש דערבית, ובבחינת אחרת הוא גבוה ומעולה ממנה. והענין הוא, כי לפי שהוא בא אחר הלילה, שלא נשארו בו רק פנימים דקטנות דאימא בלבד, לכן צריך שבמלת ישראל, נמשיך לו מדרגה אחרת, והוא מקיפים דקטנות דאימא. ובבחינת זו הוא פחות מן ק"ש דערבית, כי אז כבר היו בו מקיפים דאימא ממילא בלתי מעשינו. אבל להיות כי היום מעולה מן הלילה, כי כשנעריך ערך ק"ש דערבית, עם ק"ש דקרבנות, ודאי שהק"ש דקרבנות הוא יותר מעולה מפאת עצמה, לפי שמעלת ק"ש דערבית אינה תלויה בה בעצמה, רק מפאת מה שקדם אליה, שהיא בחינת יום, אבל היא בעצמה איננה אלא מדרגה גרוע, להיותה מדת לילה. אבל ק"ש של הקרבנות, פחיתותה אינה מפאת עצמה, אלא מפאת מה שקדם אליה, שהיא בחינת לילה, אבל היא בעצמה היא מעולה, לפי שהיא מדת יום. וכשנעריך ב' ערכים אלו, ודאי שיותר גדול ערך המעלה הנמשכת מפאת מה שקדם אליה, שהוא כח אחרים ואינו כח עצמו.