תוכן

כ) והק"ש שעל המטה, אנו צריכין לעשותו מחדש, ואינו מספיק בק"ש דתפילת ערבית, כמו שהספיק הק"ש דשחרית אל זווג תפלת המנחה, והטעם הוא, כי כשהוא עדיין יום, אין המוחין מסתלקין לגמרי, ולכן במנחה א"צ ק"ש פ"א מחדש. משא"כ כשכבר נעשה לילה, שאז מסתלקין המוחין לגמרי, ולכן צריך ק"ש מחדש, לצורך הזווג שיהיה אח"כ בחצות הלילה. והטעם שאנו מקדימין לקרות אותה ק"ש בעת השכיבה, יתבאר במקומו לקמן בע"ה. והנה להיות שעתה הוא לילה ממש, יותר מבשעת תפלת ערבית, לכן הזווג הזה הוא גרוע, ואינו כ"כ מעולה, ולכן אינו מושך אלא מחיצוניות או"א בלבד כנ"ל. והרי נתבאר שני חילוקים, שיש באלו הארבעה מיני ק"ש. והחילוק הא' שביניהם הוא בענין המשכתן, אשר אין המשכתן שוה. והחילוק הב', הוא בענין הזווגים הנמשכין מהם, כי אינם שוים.