תוכן

ד) אבל זה הזווג דמנחה, אע"פ שהוא אב"א, הנה הוא מעולה עד מאד, ואיננו כשאר הזווגים דאב"א, ולכן צריך בו נפלת אפים. והענין הוא, שעתה עולה המלכות אב"א שיעור קומתו ממש. אבל בערבית, אין המלכות עולה רק אחור באחור מן החזה שלו ולמטה בלבד, שהוא שיעור קומת תנה"י בלבד. ולכן אין צורך לנפילת אפים בערבית, כי מאחר שהיא אינה עולה למעלה במקום המוחין שלו עד או"א, א"כ אין תועלת בעלית מ"ן של הנשמות בנפילת אפים. אבל במנחה שהיא עולה עד או"א כמוהו, אע"פ שהיא אחור באחור, היא צריכה אל מ"ן מנשמות הצדיקים. וז"ס אומרם ז"ל, לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה.