תוכן

ג) ובמנחה אז הזווג הוא בבחינת אחור באחור, ונודע שהיום והלילה הם כ"ד שעות, ונחלקים לד' זמנים. כי היום מתחלק לב' זמנים, שהם ב' חצאין וכן הלילה מתחלק לב' חצאין. וממשלת עליון באלו ארבעה זמנים אינם שוין, כי אחר חצי היום מתעורר כח גבורת יצחק. ואמנם אותם המוחין שנמשכו בתפלת שחרית אל זו"ן מיחוד או"א בעת הק"ש כנזכר, הנה נפסקו המוחין ההם, וכבר הולידו והוציאו נשמות מתוספת המוחין ההם, וכבר נפסקו. האמנם להיות כי הייחוד ההוא, היה נעלם ומעולה מאד, עד שהועיל אל זווג זו"ן פב"פ, לכן נראה שהיה כחו גדול, והוא מספיק אל זווג המנחה, לפי שאינו רק זווג אחור באחור. ולכן אין צ"ל ק"ש פ"א במנחה.