תוכן

כב. ויש לדעת שעניני רוחניות אינם כענינים גשמיים, שבהם הנתינה והקבלה באים בבת אחת. כי ברוחניות זמן נתינה לחוד וזמן קבלה לחוד. כי תחילה ניתן הדבר מהשי"ת למקבל, ובנתינה זו נותן לו רק הזדמנות לקבל, אבל עוד לא קבל כלום, עד שיתקדש ויטהר כראוי, אז זוכה לקבלת הדבר, באופן שמזמן הנתינה עד זמן הקבלה יכול להתעכב זמן מרובה. ולפי זה מ"ש שהדור הזה כבר הגיע להכתוב (ישעיה יא, ט) "ומלאה הארץ דעה את ה' וכו'", הנה זה אמור מבחינת נתינה בלבד, אבל לבחינת קבלה ודאי עוד לא הגענו, עד שנטהר ונתקדש ונלמד ונתיגע בשיעור הרצוי, ואז יגיע זמן הקבלה, ויקויים בנו הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'".