תוכן

ג) ישראל נושע בה' וכו'. פירוש, בהיות שישראל אעפ"י שהם בגלות, שכינה עמהם בכל מקום, כמ"ש ז"ל גלו למצרים וכו' גלו לבבל וכו'. ולכן כשיגאלו ויושיע ה' אותם מיד אויביהם, ג"כ השכינה נושעת עמהם, וזהו נושע בה'. וכן ארז"ל, ושב ה' את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שגם השכינה תשוב עמהם, א"כ לא תבושו וכו', משל למ"הד, לבן מלך שנשבה אצל לסטים, מפני שגרשו אביו, וכשידע אביו בצערו הלך אצלו לפדותו מביניהם, ועכשיו זה הבן שאביו הצילו לא יבוש ולא יכלם לחזור למקומו הראשון, כיון שאביו חוזר עמו וזהו פירושו: ישראל כיון שהוא נושע בה', שהישועה גם לשכינה כנזכר שהיא בגלות עם בניה, ולכן לא תבושו ולא תכלמו. ולא די זה, אלא שיושענו תשועת עולם, ולא כגליות שעברו אלא לעולמי עד, כי אין אח"כ גלות אחר.