תוכן

ג) והנה, במצות עשה יש ב' בחינות, יש מ"ע, שהעובר עליהם הוא בכרת, כענין יוה"כ וכיוצא. וכל אלו באימא סוד י"ה, שהפגם הוא באותו השורש של החסדים שביסוד דאימא. ויש כל שאר מ"ע, שאין הפגם שלהם אלא במתפשטים, לכן אמר אם יהיה חטאיכם כשנים, וארז"ל כשנים הללו שהם סדורות ובאות, דהיינו החסדים המתפשטים שהם מתפשטים ובאים תוך ז"א כסדר. ועל כן הם כשנים, שהיא הקליפה, שאין הפגם כ"כ, לפי שכבר יש בהם דין קצת בהתפשטותם, אז כשלג ילבינו, של"ג הם ג' פעמים אל"ף במלוי, עולים של"ג. כי הנה תיקון הפגם, הוא הוא שיאירו ג' אלפי"ן דמלוי הג' אהי"ה שבנה"י דאימא, שעולים בגימטריא של"ג, שיאירו בג' אלפין דמ"ה שבז"א להמתיקם, הפך מה שפגמו וגרמו בהם דין. אבל אם האדימו כתולע, דהיינו שגרמו בשורש העליון שהוא בתכלית הלובן, כי שם ניכר האודם מאד, ולכן אמר אם יאדימו, והוא כתולע עצמו שאדמימותו רב, משום שהפגם בכאן הוא גדול, זה לא יוכל להיות לבן כשלג, אלא כצמר שעולה ש"ל, שהם הג' אלפי"ן דאהי"ה שאמרנו, פחות הג' שרשים עליונים שבכולם, דהיינו שימשיכו המלויין של האלף לבד כמנין צמ"ר. אבל הג' אלפי"ן עצמם, שהם השרשים היותר ממותקים, לא יוכלו להמשיך, שאי אפשר לתקן הכל.